גלריה תמונות

אנטומיית שיער

האנטומיה של עור הקרקפת מורכבת משלוש שכבות:

האפידרמיס: מורכב מחמישה תתי שכבות – השכבה של התאים הבזליים, שכבת תאי הקשקש, שכבת הגראנולוסום, השכבה המחזירה אור והשכבה הקרנית החיצונית ביותר.

הדרמיס: רקמת חיבור שתומכת באפידרמיס עם שפע של סיבי קולגן אלסטי. הדרמיס עשיר בכלי דם ומספק הזנה לאפידרמיס.

ההיפודרמיס: מאוד דומה לדרמיס, אך מאופיין בתאי שומן.

בנוסף לשיער שיש על רוב שטח הגוף שלנו, העור שלנו גם מכיל את מערכת כלי הדם, בלוטות הזיעה ובלוטות האקסרין

השערה עצמה מורכבת משלושה חלקים עיקריים:

-הציפורן

-הקליפה

-הלשד

מחזור צמיחת השיער מתאפיין בשלושה שלבים: שלב האנגן, שלב הקאטאגן ושלב הטלוגן.

שלב האנגן: זה השלב הפעיל של צמיחת שיער שבו שיער חדש נוצר. שלב צמיחת אנגן הממוצע הוא בין שלוש לשבע שנים. השלב ארוך יותר אצל נשים.

שלב הקאטאגן: הזקיק עובר שלב מעבר והשורש החיצוני מתכווץ. קצר יותר משלב האנגן , שלב הקטאטגן בדרך כלל נמשך כחודש.

שלב הטלוגן: זהו השלב שלפני נשירת שיער, שבמהלכו זקיק השיער מתנתק ונושר. שלב זה נמשך בין שלושה לארבעה חודשים ואחריו יש צמיחה מחודשת של השיער וחזרה לשלב האנגן.

מומים

מומי קרקפת. חלק ממומי עור הקרקפת השכיחים ביותר כוללים:

  • קשקשים
  • סבוריאה
  • יובש
  • הזעת יתר

בעיית קשקשים נגרמת בגלל גסיסה של תאי עור, בד״כ מלווה בגירוד. יש סוגים שונים של בעיית הקשקשים: פסיכולוגי, שנגרם ע״י מחשוף הדרגתי של תאי שכבת הקרנית בשל גורמים חיצוניים; פתולוגי, כאשר הניתוק של התאים הוא באופן ברור מאליו ויכול להיקשר להפרעות בכבד, מחסור בויטמינים, תזונה לקויה, או זיהומים פטרייתיים; ומדי פעם, נגרמת על ידי גורמים חיצוניים כגון שימוש במוצרים שאינם מתאימים (קרמים המכילים יותר מדי אלכוהול, חומרי ניקוי קשים, צביעת שיער אגרסיבית יתר על המידה, חום רב מדי במהלך עיצוב השיער) . יש גם קשקשים יבשים בניגוד לקשקשים שומניים.

סבוריאה, או סבוריאה דרמטיטיס, נגרמת ע״י הפרשת יתר של שומנים בעור ומאופיינת בעור שמנוני, בעיקר באזורים שבהם בלוטות החלב רבות יותר, למשל בקרקפת. שוב, יש סוגים שונים של סבוריאה: פסיכולוגי, הנגרם ע״י ייצור נורמלי של החלב ע״י בלוטות החלב; פתולוגי, כאשר ייצור החלב הוא מוגזם, בשל תפקוד לקוי של הכבד, חוסר איזון הורמונלי, תזונה לקויה, או גורמים הקשורים ללחץ; ומדי פעם, נגרם כתוצאה מגורמים חיצוניים סביבתיים כגון חום גבוה, טיפולי שיער אגרסיביים יתר על המידה, עיסוים קשים או מרחיבי כלי דם.

יובש הוא פשוט עור יבש, אשר נגרם על ידי חוסר של חומרים שומניים בהרכב של העור.

לבסוף הזעת יתר הוא מצב המאופיין בהזעה מרובה, גורם לרמת החומציות של העור לעלות, אשר בתורו פוגע ביכולת החיטוי של הנדן ההידרוליפידיק – ומשפיע באופן הרסני על הקרטאין.

מומי השערה

מומי השערה הנפוצים ביותר כוללים:

  • שיער מחוספס / גס
  • שיער שביר
  • קצוות מפוצלים
  • טריקולאסיס

מומי שערה אחרים כוללים:

Trichorrhexis Nodosa

כאשר השיער מפתח נפיחות לאורך ציפורן השיער, עם סוף שבור ואחריו סיבי קליפת המוח החשופים מופרדים ובלויים, הוא סובל מtrichorrhexis nodosa. פגם זה יכול להיות לעיתים קרובות מיוחס לטיפולים אגרסיביים מדי והשימוש בחומרים אלקליים.

בצורת טרפז או שיער ״גמד״

בעיה זו מתאפיינת בשערות קצרות מאוד של 1-2 סנטימטר אשר דומות לשערות בשלב נורמלי של צמיחה מחדש. ההבדל עם זאת, הוא ש״שיערות הגמד״ לעולם אינן שומחות יותר – ויש להן נטייה להיעלם באופן קבוע.

פילי טורטי

פילי טורטי, תופעה המכונה גם ״שערות מעוותות״, מתארת שיער בעל נטייה טבעית להסתובב בחזרה אל עצמו, מה שמקשה מאוד על עיצובו.

התקרחות

מושג זה מתייחס לעתים קרובות לכל סוג של אובדן שיער, אם זה באזור מסוים או אם זה מפוזר על כל הקרקפת, וללא כל קשר לגורם הספציפי.

צורות של התקרחות ניתן לחלק לשתי קטגוריות: הצטלקות (חלוקה לשמונה תת-סוגים נוספים בהתאם לסיבה), ולא צלקתי. הסוגים שאינן צלקתיים הם הרבה יותר נפוצים וחלק מהם, כמו telogen effluvium, הם הפיכים בקלות ואילו אחרים, כמו התקרחות אנדרוגנטית, יכולים להיות הפיכים אם הם מטופלים בטיפול המתאים.

התקרחות צלקתית ולא צלקתית

מושג זה מתייחס לעתים קרובות לכל סוג של אובדן שיער, אם זה באזור מסוים או אם זה מפוזר על כל הקרקפת, וללא כל קשר לגורם הספציפי.

צורות של התקרחות ניתן לחלק לשתי קטגוריות: הצטלקות (חלוקה לשמונה תת-סוגים נוספים בהתאם לסיבה), ולא צלקתי. הסוגים שאינן צלקתיים הם הרבה יותר נפוצים וחלק מהם, כמו telogen effluvium, הם הפיכים בקלות ואילו אחרים, כמו התקרחות אנדרוגנטית, יכולים להיות הפיכים אם הם מטופלים בטיפול המתאים.

איך תדע אם יש לך התקרחות צלקתית? מתי זה מתפתח? מהם המאפיינים אצל גברים ונשים? לחץ על העמודים הבאים כדי לגלות.

התקרחות אנדרוגנטית

ידועה גם כ״התקרחות גברית דפוסית״, זו היא הצורה השכיחה ביותר של התקרחות, בעיקר משפיעה על גברים לבנים. הבעיה קשורה ברמה גבוהה של הורמוני אנדרוגן בדם, כמו גם בנטייה גנטית לתופעה. ההתקרחות מתפתח עם הגיל, אך ההתקדמות שלה משתנה מאדם לאדם. נשים גם יכולות לסבול מתופעה זו, למרות ששיערן לרוב נהיה דק יותר בכל הקרקפת ולא באזור מסוים.

אלופציה אראטה

מצב רפואי זה הוא ממקור לא ידוע וזה נחשב בד״כ למחלה פסיכוסומטית. זה יכול להתפתח באופן ספונטני ובצורה חריפה באזור אחד, cמספר חלקים או התקרחות טוטאלית (AT) – בכל הקרקפת.

Telogen effluvium

מצב זה מאופיין בנשירת שיער ניכרת בשל מספר גדול של זקיקי שיער בשלב האנגן של צמיחת השיער שנכנסים לשלב הטלוגן בטרם עת. בתוך שלושה חודשים מהופעת מחלה, ניכרת נשירת שיער נרחבת. מצב זה יכול להיגרם בעקבות שורה של אירועים מלחיצים רגשית או פיסיולוגיים כמו שימוש בתרופות, מחלות זיהומיות, הפרעות אכילה ודיאטות קיצוניות, לידה, חשיפה לשמש, אנמיה ולחץ.

התקרחות מתיחה

בעוד טראומה קשה גורמת בד״כ להתקרחות צלקתית, זהו לא תמיד המקרה ולכן חלק ממקרי ההתקרחות מתיחה הם הפיכים. טריכוטילומניה היא התקרחות מתיחה הנגרמת על ידי אירועי חיים טראומתיים. הקבוצות המושפעות ביותר הן ילדים ובני נוער, והוא נפוץ יותר אצל נשים.

התקרחות צלקתית

התקרחות צלקתית מאופיינת בהרס של זקיק השיער, מה שאומר שאובדן שיער הופך להיות בלתי הפיך. זה יכול להיגרם כתוצאה מדלקת של זקיקי השיער. התקרחות צלקתית יכולה להיגרם ממגוון סיבות: פיזיוכימי (מטראומה או כוויות או כימיקלים שוחקים), ההתפתחות של גידול או תהליכים דלקתיים כרוניים.